10 סמלים של מוסקבה

מגדל "אוסטנקינו", רחוב טברסקאיה, כל-בו "גום" וכו - אתרים שמוסקבה יכולה להתגאות בהם

10 הסמלים של מוסקבה


בירושלים זהו הכותל, מוזיאון ישראל, בניין הכנסת, בית הכנסת החורבה, ממילא ואולי אף טחנת הקמח של מונטפיורי, בתל אביב אלה מגדלי עזריאלי, טיילת הירקון, בניין הבימה ואולי רחוב שינקין המיתולוגי, אלה הם האתרים המרכיבים נוף ירושלמי או תל אביבי שכל תושב ישראל מכיר אותם ומקשר עם העיר. גם מוסקבה יכולה להתגאות במספר אתרים, אשר מרכיבים את נופיה וכמעט כל אחד בעולם מקשר אתרים ידועים עם העיר מוסקבה, אם זה מתחם הקרמלין, הכיכר האדומה או כנסיית "הבצלים". אך ישנם עוד לא מעט אתרים אחרים של מוסקבה, אשר מסמלים את העיר הזאת. החלטנו להציג בפני קוראי "קשר" את הסמלים הללו, אשר אולי פחות ידועים לישראלי הממוצע, אך בלי שום ספק מהווים חלק אינטגראלי של העיר מוסקבה עבור כל תושב רוסיה.

1.

מגדל "אוסטנקינו"

בטורונטו זהו ה- CN טאואר, בפאריז זהו מגדל אייפל, כמו כמעט בכל עיר חשובה אחד מהסמלים החשובים והמוכרים של מוסקבה זה מגדל הטלוויזה המתנשא לגובה רב ונראה כמעט מכל קצוות העיר. מגדל אוסטנקינו (Ostankino) של מוסקבה הוא המפורסם ביותר ברוסיה, בטרם עידן טלוויזיית הלווין והכבלים שנים רבות היו משדרים טלוויזיה ותחנות רדיו ממגדל זה, כאשר שידורים אלו התחילו במילים של "כאן השידורים מאוסטנקינו", לכן גם כיום, מרבית האולפנים של הטלוויזיה הרוסית ממוקמים בקרבת מקום. אך המגדל מפורסם לא רק בזכות היותו משדר טלוויזיה, אלא גם כי הוא משמש סמל לבנייה המתקדמת בתקופה הסובייטית.

המגדל מתנשא לגובה של יותר מחצי קילומטר וגם כיום הוא המגדל החמישי בגובהו בעולם. כאשר נפתח המגדל בשנת 1967 היה למבנה הגבוה על פני כדור הארץ. צוות אדריכלים ומהנדסי בנייה, ביניהם היה אגב יהודי בשם משה שקוד, הציעו פתרון הנדסי יחודי ומהפכני דאז. מגדל נבנה מבטון המחוזק ע"י כבלי מתכת, אשר אלו בעצם מחזיקים את כל המגדל. הדבר הופך את הקונסטרוקציה לפשוטה אך מאד יציבה. דבר מהפכני נוסף הוא בסיס המבנה קטן יחסית לגובה המגדל – אך ורק 4.6 מטר עומק.

עד לפני שנת 2000, בו אירעה שריפה, במגדל הייתה פועלת מסעדה הממוקמת בשלוש קומות בגובה 328 מטר, הקומות של המסעדות היו מסתובבות במהירות של 1-2 סיבובים (תלוי באיזו קומה) ב40 דקות. נכון לעכשיו המסעדות סגורות, אך פתוחים מצפורים חדישים הממוקמים בגובה 334 מטר, אחד פתוח ושני סגור, כאשר בסגור חלק מרצפת המצפור עשוייה מזכוכית מחוזקת, הדבר נותן תחושה מיוחדת למבקרים במגדל.



2

רחוב טברסקאיה

כאשר מתכוונים למרכז מוסקבה, לא תמיד הכוונה היא קרמלין. אם הדבר הוא מרכזה המסחרי והבורגני של העיר, כמעט תמיד נזכרים ברחוב הראשי של עיר הבירה הרוסית – רחוב טברסקאיה (Tverskaya). אין רחוב מרכזי ממנו במוסקבה, על אף שישנם רחובות קטנים וציוריים יותר הממוקמים באזורים שקטים ויוקרתיים, אך כאשר מדובר על הרחוב המפורסם ביותר – אין יותר חשוב מרחוב זה. עורק מרכזי זה בעצם מורכב משני רחובות, טברסקאיה, המתחיל בקרמלין (ליד כיכר מאנז’) ועד לכיכר טריאומפאלנאיה (Triumfalnaya) ומרחוב טברסקאיה – יאמסקאיה שנמשך עד לתחנת רכבת ביילורוסקי. רבים קוראים לשתי הרחובות בשם טברסקאיה, אשר בתקופה הקומוניסטית היה נקרא על שם גורקי. 

היסטורית, רחוב זה שימש דרך להגעתם של קיסרי רוסיה מפטרבורג אל הקרמלין, הדרך הייתה עוברת מעיר טבר, על שמה קרוי הרחוב. בשנות ה-30 בתקופה הסובייטית הרחוב הורחב, במבצע הנדסי מורכב מרבית הבניינים ההיסטוריים הוזזו למקומם הנוכחי (בדומה למה שעשו לפני מספר שנים בתל אביב ברחוב קפלן), אחרים נהרסו ובמקומם נבנו בתים בסגנון סטאליניסטי אשר מאפיין כל כך את הרחוב של היום. בתקופה האחרונה ברחוב נבנו מספר בניינים, אך הקו האדריכלי של הרחוב וסגנונו נשמר. כמעט כל בניין ברחוב הואבעל היסטוריה עשירה ועליו תלוי לוח המציג אישים חשובים אשר התגוררו בו. בקרבת הקרמלין שוכן בניין המלון "נציונל" – מלון מפורסם עוד מהימים שלפני המהפכה, מלון ריץ-קרלטון הסמוך לו הינו בניין נובורישי, המייצג כבר את התקופה העכשווית ונחשב לאחד המלונות היקרים של מוסקבה, בניין הטלגרף בהמשך הרחוב מייצג את המעבר מאדריכלות המודרנית לקונסטרוקטיביזם המאפיין את שנות ה-20 של המאה הקודמת. בבניין נמצא גם בניין העירייה, עוד מבנה בעל משמעות חשובה לתושבי העיר, כאשר מול בניין העירייה בכיכר טברסקאיה פלושאד ניצב פסלו של יורי דולגורוקי – הנסיך הרוסי מהמאה ה-12, הנחשב למייסד העיר מוסקבה.

רחוב טברסקאיה נחשב לאחד הרחובות היקרים ביותר בעולם, החנויות, המסעדות והמשרדים השוכנים במקום ממוקמים כאן יותר כ’סטטוס’ ומעמד- תדמיתי. הרחוב גם משמש כציר מרכזי באירועי החג של העיר. הרחוב נסגר לתנועה בחגים החשובים, אשר הופך אותו למדרחוב. גם מצעדי יום הנצחון עוברים בטברסאיה, הכולל את נסיעתם של כלי נשק וטנקים של הצבא הרוסי.



3

פארק גורקי

מוסקבה היא עיר מבורכת בפארקים, בעצם היא נחשבת לאחת הערים בעלות השטחים הירוקים הגדולים בעולם, כאשר רבים מן הפארקים של מוסקבה הם פארקים בעלי היסטורייה מעניינת וידועים לכלל הרוסים. אך פארק אחד, מעבר להיותו פארק יפה ומרכזי, מסמל תקופה סובייטית וכך נחשב לפארק המפורסם ברוסיה.

הפארק ע"ש גורקי נבנה בשנות ה-30 וכמו כל בנייה מונומנטלית בתקופתו של סטאלין, גם לבניית פארק זה הייתה משמעות סימבולית כפרויקט קומוניסטי מובהק המסמל את היופי של השלטון הסובייטי. ואכן הפארק יצא מוצלח מאד ובמהרה הפך לפופולארי ביותר בין תושבי ואורחי מוסקבה. לא בכדי על שמו של הפארק נכתבו ספרים, הולחנו שירים ובשנות ה-80-90 התפרסמה אפילו להקת רוק ידוע בשם "גורקי פארק", אגב, זהו שמו הלא רשמי בין המטיילים הזרים הפוקדים את הפארק.

את השינוי האחרון הוביל איש העסקים הרוסי נהודע ממוצא יהודי רומן אברמוביץ’, אשר לקח על עצמו לפתח את הפארק ולהפכו למודרני ויפה כמו בימיו הימים בתקופה הסובייטית. ואכן, במהלך שנת 2011, הפארק עבר שיפוצים, האגם הנמצא במרכז נוקה, בעלי דוכנים ומתקני שעשועים זולים, אשר הסתירו את הנוף בשנים האחרונות – פונו והוא הפך שוב לפופולארי ביותר. בוטל היטל הכניסה לפארק, כאן הותקנה רשת אלחוטית חינמית של אינטרנט וליד הספסלים החדשים הותקנו שקעי חשמל עבור בעלי הלפטופים, במקום מתקיימים מגוון רחב של פעילויות לציבור המבקרים, הכוללת ריקודים, פעילויות ספורט למבוגרים וילדים ועוד. במקום מוקרנים סרטים תחת כיפת השמיים, כמו כן נפתחה גלריה לאומנות עכשווית "גאראז’". בתקופת החורף כמעט כל הפארק הופך להיות למשטח החלקה על הקרח ענק עם גשרים ומעברים להולכי רגל, הדבר מכניס אותו אפילו לספר השיאים של גינס.



4

כל-בו "גום"

היום כבר לא מתפעלים מקניונים וחנויות ענק, מרכזי קניות נמצאים כמעט בכל עיר, למעשה קניונים אלו דומים אחד לשני כמעט בכל המדינות – זהו בעצם מחיר הגלובליזציה. אבל לפני כ-110 שנה, בעידן שבו טלפון או רכב היה בגדר מדע בדיוני – גם חנויות, במתכונתם המודרנית היה מקרה נדיר. רוסיה של סוף מאה 19 – תחילת מאה ה-20 עברה שנות פעילות כלכלית מוגברת. גם מוסקבה התפתחה מאד ובתחומים מסוימים אך הקדימה את זמנה. ב1893, ממש בכיכר האדומה מול חומות הקרמלין נפתח מתחם אשר כמוהו לא היה ברוסיה ואף באירופה היו מבנים בודדים בלבד הדומים אליו. המתחם מתפרס על פני  3 מפלסים, עם 3 גלריות המחוברות זו עם זו בגשרי מתכת. המרכז כלל אז יותר מ-1000 חנויות ודוכנים. המבנה היה מהפכני מבחינה אדריכלית בעיקר בזכות התקרה השקופה, אלמנט נדיר בהתחשב לגודל העצום של התקרה. עכשיו קשה לדמיין את העובדה כי בתחילת השלטון הסובייטי, מתחם מרשים זה עמד להריסה. בשנות החמישים, הבניין עבר שיפוץ ונקרא אז הכלבו האונברסלי הממלכתי ובראשי תיבות גום (GUM) - במקום מוקמו כמו בימים שלפני המהפכה מאות חנויות. במשך עשרות שנות השלטון הסובייטי, החנות הפכה לבית כלבו המפורסם ביותר בברית המועצות. באותה עת ניתן היה להשיג בה מוצרים שלא היו בנמצא ברחבי המדינה. החנות הייתה לסמלה של העיר ביחד עם הקרמליןהמאוזוליאום של לנין והכיכר האדומה כולה.

בתום התקופה הסובייטית, המקום הופרט והפך לסוג של קניון, בו שוכנים בוטיקים, חנויות השייכות למותגים ידועות שם, מסעדות, גלריות ואולם אירועים. הכל-בומהווה כיום מרכז משיכה לתיירים ותושבי העיר גם בזכות מגוון החנויות וגם בזכות המבנה היפה והמרשים, ההופך את המרכז "גום" לאטרקטיבי גם בעידן של ריבוי הקניונים של העת החדשה.



5

כביש טבעת הגנים

היסטורית מוסקבה התפתחה סביב הקרמלין – מעונם של הצארים והאצולה. האוכלוסיה הפשוטה השתכנה ליד ויצרה שכונות מסביב לחומותיה. עם הזמן, כחלק ממערך ההגנה על העיר, הוקמו חומות סביב שכונות החדשות, אך עם הזמן והתפתחות העיר הוקמו בתים גם מחוץ לחומה זו. בסוף מאה ה-16 שלטונות רוסיה בנו חומה באורך של 16 ק"מ גם סביב שכונות אלו כהגנה על מתקפה אפשרית של הכוחות הטאטארים. עם הזמן, לקראת המאה ה-18 חשיבות החומות ירדה, מערכת ביצורים הדרדרה עד שאחרי המלחמה עם נפוליאון בתחילת המאה 19 ועדה עירונית החליטה להרוס לגמרי את הביצורים ובמקומם להקים שדרה סלולה. הציר כבר אז נהפך לרחב ידיים כאשר המרחק בין הבתים היה כ60 מטר, כאשר 25 מתוכם היו מיועדים עבור הכביש והמדרכות, בשאר השטח בעלי הבתים התחייבו להקים גנים ירוקים. במהרה, השדרה הפכה להיות לעשירה בעצים וצמחייה רבה בגלל אותם הגנים ועל שמם נקראת השדרה גם היום.

בתקופה הסובייטית הושלם סופית ככביש מעגלי העוקף את החלק המרכזי של מוסקבה. כדי להרחיב את הכביש כל הגנים הושמדו לטובת הבנייה החדשה. אחד הסימני ההיכר הבולטים של הכביש – שלושה גורדי שחקים מתוך שבעה אשר נבנו במוסקבה בתקופת הסטאלין, בינהם בניין משרד החוץ הרוסי.

כיום, כביש טבעת הגנים נחשב לאחד העורקים הרחבים של מוסקבה, הנע בין 16 ל-6 נתיבים וגם החשובים בינהם. באופן לא רשמי, הכביש מהווה גבול של החלק המרכזי של מוסקבה, כך שמבחינת מוסקבאים רבים, לגור בתוך גבולות כביש טבעת הגנים נחשב ליוקרתי מאד ומסמל סטאטוס גבוה, כך גם עבור המשרדים. הכביש מורכב למעשה מ-17 שדרות מחוברות, ו-15 כיכרות בהם ממוקמים בנייני משרדים, חנויות, בתי כל-בו ומעט מגורים.